האם יתכן שמוכר הדירה או הקרקע אינו האדם האמיתי? איך זה יתכן ומה ניתן לעשות כדי ש"לי זה לא יקרה"? האם העובדה שאני קונה את הדירה או המגרש על סמך הרישום בטאבו אינה מספיקה? לאחרונה ניתן פס"ד מרתק בעניין מתחזה (ת"א 44010-03-14 מאור נ' גנוש) שרצה למכור מגרש בהרצליה, שהסתבר… שהוא לא שלו!

ומעשה שהיה כך היה. יום בהיר אחד קיבל חיים מאור ז"ל הודעה על חיוב בתשלום מס שבח. מכיוון שלא ביצע שום עיסקה במגרש, ניגש למס שבח והודיע כי לא הוא חתם על הסכם המכר! בנוסף הוא ניגש למשטרה להגיש תלונה על זיוף, התחזות וכו'. אלא, שאותו אדם שהתחזה לבעלים המקוריים, ומכר אותם לצד ג', נעלם מהתמונה , ואותו צד ג' (גניש) כבר מכר את המגרש לקונה אחר!

השופטת אלמגור קבעה כי תעודת הזהות שבאמצעותה הזדהה המתחזה, היתה מזויפת, מכמה סיבות, הראשונה , כתובת ה"מוכר" היתה שגויה, שנית, היתה טעות בתאריך הלידה העיברי של ה"מוכר", ושלישית, התמונה בתעודת הזהות לא היתה דומה לחיים מאור האמיתי. בנוסף, עוה"ד שערך את העיסקה עם המתחזה, הושעה מלשכת עורכי הדין לשלוש שנים ולא הופיע לדיון לאשר את אימות החתימה של אותו מתחזה. בנוסף, סתירות רבות בעדותו של צד ג' (גניש) שהיה צריך להוכיח כיצד שילם על הנכס לאותו מתחזה. הוא טען ששילם את הסכום הראשון במזומן בשקית, ואת שני התשלומים האחרים בדולרים (מעל 1.3 מיליון במזומן…) אולם כשהתבקש להציג הוכחות למשיכת הכסף מהבנק טען פתאום כי קיבל את הכספים ממכירת דירתה של סבתו…

ידוע כי קיימת "תקנת שוק" על פי סעיף 10 לחוק המקרקעין ולפיה, מי שקנה דירה או מגרש שרשומים בטאבו בתמורה ובהסתמכות בתום לב על הרשום, יהיה כוחה של זכותו יפה גם אם הרישום לא היה נכון.

ביהמ"ש קבע, כי הסתמכות על תעודת זהות מזויפת- כמו שקרה במקרה זה – אינה הסתמכות על המרשם בטאבו, לכן הקונה לא יכול לזכות בכך שזכותו תוכר (וככל ששילם משהו למתחזה, שמן הסתם נעלם, שם כספו על קרן הצבי…).

באותה מידה , אם מסתמכים על יפוי כח מזויף, גם כאן לא יזכה הקונה להגנה על זכותו (כיצד לבדוק יפוי כח וכיצד לוודא במידה מקסימלית ככל הניתן … שהוא אינו מזויף, במאמר הבא).

במילים אחרות סעיף 10 מגן רק על מי שהסתבר כי הוא רשום כבעלים הרשום בטאבו אף כי בפועל הוא אינו בעל הזכויות .

אז איך ניתן להיזהר ?

ראשית וברור לכל כי על אף שפע המידע שכולנו מוצפים בו, עיסקה במקרקעין חייבת להתבצע במשרד עו"ד מוכר/ת, המתעסק/ת במקרקעין באופן עיקרי, אשר אף הניסיון והעירנות של עוה"ד יקטינו את הסיכון לכאלה מקרים.