מי שלא מכיר את האפשרות של עריכת הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים , עשוי להפסיד יתרון ענק של חסכון במיסוי תוך עשיית סדר בנכסים והפרדה רכושית בין היורשים . גם כשהיחסים בין בני המשפחה טובים,  אין ספק שיש חוסר נוחות בלהיות שותף עם אנשים אחרים בנכסים , מה שמכביד על אופן ניהול הנכסים וקבלת החלטות.

בנקודת הזמן שלפני חלוקת הרכוש , החוק מאפשר  ליורשים , בנסיבות מסוימות , חלוקה אחרת של נכסי העזבון, באופן שיכול להעניק ליורשים יתרונות משמעותיים, וזאת אף בניגוד לחלוקה שנקבעה בצוואת המוריש/ה  או לצו הירושה , ובלבד שישמרו מספר עקרונות בסיסיים.

ראשית יש להקפיד כי בהסכם חלוקת העיזבון יחולקו רק נכסי העיזבון , דהיינו איזון ושיוויון בין היורשים – תוך שמירת עקרונות ההורשה ( בדוגמא לעיל עם ארבעת היורשים , אשר יורשים רבע- רבע – רבע – רבע , ישמר עקרון שווי של רבע לכל אחד ) , ללא הכנסת כספים מחוץ לעיזבון .

ככל שיוכנסו להסכם נכסים / כספים מחוץ לעיזבון , על הנכסים / הכספים הנוספים יחול מיסוי מלא .

שנית הצדדים להסכם בין יורשים חייבים להיות רק היורשים ע"פ דין או ע"פ צוואה ( אם קיימת) . ככל שיוכנסו להסכם חלוקת העיזבון צדדים נוספים , לדוג' בעל של בת המוריש , במידה והבעל אינו בין היורשים, יפסידו הצדדים את הפטורים מהמיסים  ורשויות המס יראו בהסכם זה עסקה במקרקעין תוך חיוב במס.

שלישית , יש להקפיד כי מדובר ב"חלוקה ראשונה". דהיינו לאחר שהיורשים יחלקו בינהם פעם אחת את נכסי העיזבון או חלקם , לא יוכלו להתכנס בשנית ולחתום על הסכם חלוקת עיזבון . מצד שני , ככל שרק נרשמו נכסי הנדל"ן בלשכת רשום המקרקעין בהתאם לצווי הירושה ו/ או צו קיום הצוואה , ללא פעולת חלוקה מעבר לכך, יתכן וניתן יהיה לערוך הסכם חלוקת עיזבון , אולם במקרה זה עשויים היורשים להידרש  להציג ללשכת רשום המקרקעין אשורי מיסוי על מנת לרשום את הסכם חלוקת העיזבון .

יצוין כי הסכם חלוקת עיזבון תקף עם חתימתו , ואין חובה לאשרו בבית המשפט. אולם , במקרה זה , וככל שקיימים בעיזבון נכסי נדל"ן הטעונים רשום , על כל הצדדים להסכם חלוקת העיזבון לחתום על הבקשה לרשום הסכם חלוקת עיזבון.

היתרון הגדול של הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים הוא , היכולת לעשות שימוש בכלל נכסי העיזבון ( כאמור ללא כספים מחוץ לעיזבון , שכן ככל שיוכנסו כספים מחוץ לעיזבון – הם ימוסו ) ולחלקם מחדש בצורה שונה , ללא חיוב במס שבח , מס רכישה  או היטל השבחה . העברות אלו אינן נחשבות עסקה במקרקעין שכן הם נעשות תחת כנפי העיזבון ונהנות ממעמד של פטור רגעי ממס – מהו פטור רגעי – כרגע קיים פטור ממס . למעשה זוהי דחיית מס , עד למועד בו ימכר הנכס החוצה לצד ג' , אולם נכון למועד החלוקה בין היורשים , עצם החלוקה בינהם  לא תמוסה.

מומלץ לבדוק השלכות של המיסוי שנחסך על מנת לראות האם היורשים אכן מקבלים נכסים זהים לא רק בהווה אלא גם בעתיד – דהיינו אותו מס שנדחה למועד המכירה , הינו שיויוני בין כולם .

להסכם חלוקת עיזבון בין יורשים יש יתרונות רבים אולם הוא עשוי אף להוות מלכודת ככל שאינו מבוצע כיאות . לפיכך , ככל עניני מקרקעין , מומלץ בחום להיעזר בעורכ/ת דין מקרקעין הבקיא/ה בנושא ובמיסוי הכרוך בכך .   

האמור במאמר לעיל אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו יעוץ משפטי מכל מין וסוג . המידע נועד לנוחות ולרקע כללי בלבד ואין לעשות שימוש  בתוכנו ללא קבלת אשור מפורש מראש ובכתב של עו"ד גדיש . כל הזכויות שמורות .

8/2/19  ג' אדר א'  תשע"ט

The post הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים appeared first on משרד עורכי דין גדיש ליאורה 09-7481202.

על מנת למכור את הנכס היורשים זקוקים לצו ירושה מרשם הירושות, או לצו קיום צוואה (במקרה שהמנוח השאיר אחריו צוואה). הבעיה היא שהליך קבלת צו הירושה או צו קיום הצוואה עשוי לקחת ארבעה חודשים ואף יותר, ובנתיים יש קונה.

מחד, הצדדים רוצים לחתום על מסמך שיחייב אותם, מאידך, יורשי המנוח עדיין לא רשומים בטאבו / במינהל / בחברה המשכנת.

אם כך כיצד ניתן לחתום על הסכם מחייב?

סעיף 27  לחוק החוזים ( חלק כללי ) תשל"ג – 1973,  מאפשר לצדדים לחתום על חוזה הכפוף לתנאי מתלה ("חוזה על תנאי"). תנאי מתלה פירושו חוזה שקיומו מותנה בתנאי. אם התנאי יתקיים –  החוזה יכנס לתוקף. אם התנאי לא יתקיים – החוזה יפקע ויהא בטל ומבוטל וכאילו לא נחתם מעולם.

גם במצב של מכירת דירת ירושה טרם קבלת צו ירושה ו/ או צו קיום צוואה עושים שימוש בחוזה עם תנאי מתלה. אנו מכפיפים את החוזה לכך שהצו ינתן תוך מספר חודשים – לפי הערכת עוה"ד המטפל – ובסיום התקופה, היה ואכן הנכס ירשם על שם היורשים כשהוא נקי מכל זכות ונוגדת ותירשם הערת אזהרה לטובת הרוכש, החוזה יכנס לתוקף. במקרה זה ועל מנת להגן על הקונה, התשלום הראשון מופקד בנאמנות בידי עוה"ד של המוכר, ולאחר רשום  הזכויות ע"ש היורשים ורשום הערת האזהרה כאמור, יועבר הסכום לידי המוכרים.

חשוב לקבע את הזמן הקצוב לקיום התנאי שכן בהעדר הקצבת זמן יזדקקו הצדדים להכרעה בשאלה מהו "זמן סביר " לקיום התנאי, דבר שעשוי להוביל לויכוחים שכן לכל אחד יש הערכת "זמן סביר" שונה..

מאמר זה אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בוש ימשו או לראות בו יעוץ משפטי מכל סוג. המידע נועד לנוחות ולרקע כללי בלבד ואין לעשות שימוש בתוכנו ללא יעוץ צמוד של עו"ד הבקיא בניהול עסקאות נדל"ן.

The post תנאי מתלה במכירת דירת ירושה appeared first on משרד עורכי דין גדיש ליאורה 09-7481202.

אדם נפטר לאחר שהתחתן פעם שניה. מנישואיו הראשונים נולדו לו שני ילדים ובנישואיו השניים לא נולדו לו ילדים. בצוואה שערך, הוא ציווה שאשתו השנייה תהיה היורשת של כל רכושו, ולאחר פטירתה, "תעבור יתרת הרכוש שירשה ממני לשני ילדיי" (כלשון הצוואה).

לכאורה צוואה פשוטה, נכון? אז זהו שלא.

מסתבר שעשר שנים לאחר פטירת המנוח, אשתו השנייה ביצעה שיפוצים בדירה שירשה מהמנוח. באותו זמן, היא היתה בת 68, ומסתבר כי מאז השיפוץ, התהדקו מאוד יחסיה עם אותו אדם שביצע את השיפוץ בדירה.

לאור הידוק היחסים בינהם, בשנת 2009, העבירה האישה את הדירה (שקיבלה מהמנוח בירושה), במתנה לאותו אדם שעימו התהדקו יחסיה. במקביל חתמו השניים על הסכם למניעת עסקה שבמסגרתו נקבע כי אותה גברת תישאר לגור בדירה כל ימי חייה, ואותו אדם שקיבל ממנה את הדירה במתנה, התחייב שלא למכור את הדירה ללא הסכמתה.

כתוצאה מכך שהדירה עברה במתנה לאותו אדם שעימו אותו גברת הידקה את יחסיה, נגרעה כמובן  הדירה מרכושו של המוריש (!)  כך שלמעשה, ילדיו של המוריש מנישואיו הראשונים, שחיכו בסבלנות לפטירת האשה השניה כדי לקבל את דירת אביהם לבעלותם, עמדו בפניי שוקת שבורה…

כמובן שמיד הם פנו לבית המשפט בבקשה לבטל את אותה מתנה,  בטענה שמתנה זו, שניתנה ע"י האשה השניה של אביהם, מהווה עקיפה של הוראות סעיף יורש אחר יורש בצוואת אביהם המנוח. בנוסף הם טענו שיש לבטל את המתנה גם מחמת שהיא ניתנה בעקבות עושק והשפעה בלתי הוגנת.

בית המשפט דחה את התביעה, תוך חיוב ילדי המנוח ב- 50,000 ₪ הוצאות (!!!) מהטעמים הבאים:

1. 1. צוואת יורש אחר יורש (סעיף 42) מאפשרת ליורש הראשון לעשות במה שקיבל מהירושה כבתוך שלו, כך שליורש אחריו נשאר רק מה שהשני השאיר (ולא בזבז…). הוראה זו חלה, בזמן שאין בצוואה הוראות אחרות. זאת אומרת, שניתן לרשום הוראות אחרות: כשאתם ניגשים לערוך צוואה, חשוב שתדייקו ותכתבו בדיוק מה מותר ומה אסור לעשות ברכוש שאתם מורישים, אם יש לכם כוונה שלאחר בן הזוג – לילדים ישאר משהו…

1. 1. במקרה שבו דובר בפסק הדין, לאשה השניה לא היתה שום הגבלה. לא הוכח שרצתה לפגוע בילדי המנוח אלא, המתנה ניתנה כאות הוקרה לאותו אדם שאהבה כבן / כבן זוג. לכן, לא ניתן היה לבטל את המתנה מתוך עקרונות תום הלב ושימוש לרעה בזכות.

1. 1. אין מדובר במתנה שלא הושלמה. המתנה הושלמה בחיי האשה, הועברה על שמו של אותו אדם, למעט התניה שהוא לא יכול למכור את הדירה ללא הסכמתה. בית המשפט קבע שמדובר במתנה שהושלמה ונרשמה ולכן אינה מנוגדת לסעיף 8 לחוק הירושה.

1. בית המשפת לא מצא כאן עושק או השפעה בלתי הוגנת, שכן הוכח כי האשה היתה מאושרת עם אותו אדם , היתה עצמאית לחלוטין, הוא לא בודד אותה ולא מנע ממנה קשרים חברתיים אחרים, וגם לאחר קבלת המתנה טיפל בה במסירות רבה ולא זנח אותה.

אז מה למדנו כאן?

הצוואה הקלאסית, של מתן הרכוש לבן / בת הזוג שנותר בחיים, ולאחריו לילדים המשותפים, טעונה התבוננות ודיוק. יש לנסח את הצוואה באופן שיגביל העברה לצד ג', במקרה של נישואים שניים (וגם ללא נישואים …), כך שאכן תתקיים כוונתכם במלואה, ולא ימצא חלילה שהכסף שעליו עמלתם כל ימי חייכם ,יגיע לבן הזוג שמו תחלוק האשה שנותרת בחיים את חייה… (כן , מה לעשות, בדרך כלל האשה היא זו שמאריכה ימים יותר מהבעל…).

האמור אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו שימוש או לראות בו יעוץ משפטי מכל מין וסוג.  המידע נועד לנוחות ולרקע כללי בלבד  ואין לעשות שימוש בתוכנו ללא יעוץ עם עורכ/ת דין הבקיא בעריכת צוואות.

(ת"ע 51045-10-12 , ת"ע 12956-10-12 , פלונים נ' אלמוני , ביהמ"ש לעניני משפחה במחוז ת"א , כב' השופט שילה נפתלי)

The post מדוע חשוב לדייק בהוראות הצוואה? appeared first on משרד עורכי דין גדיש ליאורה 09-7481202.

בני זוג רבים בוחרים באפשרות של צוואה הדדית. מהי צוואה הדדית?

צוואה הדדית היא צוואה שבה שני בני זוג עורכים יחד צוואה, תוך הסתמכות של בן הזוג על צוואת בן הזוג האחר . יתכן והזוכה ע"פ הצוואה יהיה בן הזוג ויתכן ויהיה אדם אחר . המונח "בני זוג" כמובן  כולל גם ידועים בציבור. האופי המיוחד של צוואה הדדית שולל למעשה את עקרון " החופש לצוות". ככלל, כשאדם חותם על  צוואה, רשאי הוא בכל יום מחדש לערוך ולחתום על צוואה חדשה ובכך לשנות את הציוויים שהוא משאיר אחריו. זהו עקרון " החופש לצוות". לעומת זאת בצוואה משותפת והדדית, שהינו פרי החלטה משותפת של בני הזוג, ישנו  למעשה שילוב של צוואה ושל הסכם: עקרון ההסתמכות  מחייב שהצוואה המשותפת תיערך במסמך אחד או בשני מסמכים הנערכים באותה עת. בצוואה הדדית יכולים בני הזוג לצוות על:

1. הנכסים שיש להם, יחד או  לכל אחד בנפרד, בשעת עריכת הצוואה

2. על הנכסים שיצברו מאז עריכת הצוואה ועד לפטירת כל אחד מהם

3. על הנכסים שבן הזוג שנשאר בחיים יירש מבן הזוג שנפטר ראשון

4. על הנכסים שיצבור בן הזוג שנותר בחיים, לאחר פטירת המצוווה הראשון

השאלה המתבקשת היא כמובן, ומה אם מתחרטים? אם רוצים לשנות משהו?  אם אחד או שני בני הזוג רוצה לערוך צוואה אחרת – איך משנים צוואה הדדית?

חוק הירושה אכן מאפשר ביטול חד צדדי של צוואה הדדית, וכאן יש להבחין בין  שני מצבים: ביטול בזמן שבן הזוג חי, ביטול לאחר שאחד מבני הזוג כבר נפטר.

ביטול בזמן שבן הזוג חי אפשרי בתנאי שהמבטל ימסור לבן הזוג השני הודעה בכתב על ביטול הצוואה . מסירת הודעת ביטול כזו גורמת לבטלות אוטומטית של הצוואה ההדדית שעשו שני בני הזוג , אין אפשרות שבן הזוג השני יבחר בכל זאת לתת תוקף לצוואה שלו ( לחלק שלו בצוואה ההדדית). יש לשים לב כי יש צורך למסור את ההודעה על הביטול ( ואין די רק במשלוח) כדי שהביטול יכנס לתוקף. ברגע שיש הודעה על ביטול כמובן שגם בן הזוג השני משוחרר ורשאי לצוות מחדש.  לא ניתן לקבוע בצוואה הדדית כי אין זכות ביטול לצוואה.

ביטול צוואה הדדית לאחר מות אחד מבני הזוג  אפשרית אף היא , אולם מותנית בכך שהעיזבון  שכבר חולק , יוחזר ע"י המבטל – זאת אומרת אם המבטל ירש משהו כתוצאה מהצווה ההדדית הוא יחזיר את זה לעיזבון כתנאי לביטול. ככל שהמבטל טרם ירש דבר מהעיזבון של בן הזוג שנפטר, הוא מחויב להסתלק מחלקו בעיזבון כתנאי לביטול הצוואה ההדדית.

נגענו כאן רק בקצה קצהו של עניין הצוואות ההדדיות. מדובר בענין מורכב המחייב תשומת לב והבנה וכמובן התייעצות עם עו"ד מתאימ/ה.

האמור אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו שימוש או לראות בו יעוץ משפטי מכל סוג. המידע נועד לנוחות ולרקע כללי בלבד ואין לעשות שימוש  בתוכנו.

The post צוואה הדדית appeared first on משרד עורכי דין גדיש ליאורה 09-7481202.

האשה ירשה סך של כ- 80,000 דולר קנדי מעזבון אמה המנוחה, כשנה לאחר פטירתה, בשנת 1999. את כספי הירושה היא השקיעה על שמה בלבד בקנדה. אחרי 13 שנה, הכספים השתחררו ובספטמבר ואוקטובר בשנת  2012 היא הפקידה, בשתי הפקדות,  את כספי הירושה לחשבון הבנק המשותף בקנדה.

שלושה חודשים  לאחר מכן הבעל הודיע שהוא רוצה להתגרש ועזב את הבית. במסגרת תיק פירוק שיתוף הנכסים המשותפים, הבעל טען שהכספים הנ"ל צריכים להתחלק בין שני בני הזוג.

באופן מפתיע, ביהמ"ש השלום בירושלים (כב' השופטת אורית בן דור ליבל), קיבל את טענת הבעל.

ביהמ"ש קבע כדלקמן: "ככלל, חזקה על כספים המצויים בחשבון משותף שהם שייכים לבעלי החשבון בחלקים שווים (גיברשטין נ' גיברשטין ע"א 1967/90)."

טענת האשה כי כספי ירושה לכתחילה אינם נכללים במסגרת האיזון (בהתאם לחריג הקבוע בסעיף 5 (1) לחוק יחסי ממון) נדחתה, כאשר כב' ביהמ"ש מטיל על האשה את הנטל להוכיח כי כספים אלו, שהינם בחשבון משותף, אינם בבעלות משותפת. האשה טענה כי הבעל רימה אותה כששיכנע אותה להעביר את הכספים לחשבון המשותף, בזמן שכבר תיכנן לסיים את הקשר המשותף (והבעל אף הודה כי ההחלטה לעזוב לא התגבשה בו בן לילה)  – אולם ביהמ"ש קבע כי לא הצליחה להוכיח טענת מרמה (הדורשת סף הוכחה גבוה). האשה טענה כי לחץ עליה להעביר את הכספים לחשבון המשותף – וגם טענה זו, קבע ביהמ"ש, לא הוכחה.

בנוסף, קבע ביהמ"ש, כי מהעובדה שהאשה התייעצה עם הבעל לגבי אופן השקעת הכספים מחזקת את הגרסה כי הצדדים ראו בכספים אלה כספים משותפים על אף מקורם בכספי ירושה ועל אף רשומם הנפרד על שם הנתבעת. לאור כך נקבע כי האישה לא הצליחה להוכיח כי הכספים לא הוטמעו בחשבון המשותף.

בכל הכבוד הראוי, נראה כי לא זו  היתה כוונת המשורר… כספים שקיבלה האשה בירושה, נשמרו במשך 13 שנה על שמה בלבד, ורגע לאחר הכנסתם לחשבון המשותף הבעל מודיע על פירוק החבילה – האמנם אלו כספים משותפים?? אין ספק שהוכנסו לחשבון המשותף, אבל מתי? רגע לפני הפירוק.. ומה מקורם? באופן ברור בירושה מהאם. לא ברור כיצד הבעל זכה כאן למחצית מכספים אלה.

כשאתם מכינים צוואה, ומעונינים שהכספים, עליהם עמלתם כל חייכם, ישארו בידי צאצאיכם, עליכם לחשוב היטב כיצד יש להגן על כספים אלה. כי מסתבר שבהוראות החוק אין די…

לחילופין, כשאתם יורשים כספים, שימו לב לבצע הפרדה ברורה בינם לבין החשבון המשותף.

תמ"ש (ירושלים) 5635-10-13 , 4215-12-13  פסק דין מיום 23/4/17

האמור אינו ממצה ואין להסתמך עליו  או לעשות בו כל שימוש  או לראות בו יעוץ משפטי מכל סוג . המידע נועד לנוחות  ולרקע כללי בלבד ואין לעשות שימוש בתוכנו ללא קבלת יעוץ משפטי פרטני.

The post כספי ירושה לגרוש? appeared first on משרד עורכי דין גדיש ליאורה 09-7481202.