מה קורה במצב בו מספר אחים יורשים יחד את נכסי  ההורים ? לדוג' הורים שנפטרו ועזבונם מכיל דירת מגורים , חנות וסכום כסף . האם הדרך היחידה היא להתחלק בכל נכס ל- 4 ?

מי שלא מכיר את האפשרות של עריכת הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים , עשוי להפסיד יתרון ענק של חסכון במיסוי תוך עשיית סדר בנכסים והפרדה רכושית בין היורשים . גם כשהיחסים בין בני המשפחה טובים,  אין ספק שיש חוסר נוחות בלהיות שותף עם אנשים אחרים בנכסים , מה שמכביד על אופן ניהול הנכסים וקבלת החלטות.

בנקודת הזמן שלפני חלוקת הרכוש , החוק מאפשר  ליורשים , בנסיבות מסוימות , חלוקה אחרת של נכסי העזבון, באופן שיכול להעניק ליורשים יתרונות משמעותיים, וזאת אף בניגוד לחלוקה שנקבעה בצוואת המוריש/ה  או לצו הירושה , ובלבד שישמרו מספר עקרונות בסיסיים.

ראשית יש להקפיד כי בהסכם חלוקת העיזבון יחולקו רק נכסי העיזבון , דהיינו איזון ושיוויון בין היורשים – תוך שמירת עקרונות ההורשה ( בדוגמא לעיל עם ארבעת היורשים , אשר יורשים רבע- רבע – רבע – רבע , ישמר עקרון שווי של רבע לכל אחד ) , ללא הכנסת כספים מחוץ לעיזבון .

ככל שיוכנסו להסכם נכסים / כספים מחוץ לעיזבון , על הנכסים / הכספים הנוספים יחול מיסוי מלא .

שנית הצדדים להסכם בין יורשים חייבים להיות רק היורשים ע"פ דין או ע"פ צוואה ( אם קיימת) . ככל שיוכנסו להסכם חלוקת העיזבון צדדים נוספים , לדוג' בעל של בת המוריש , במידה והבעל אינו בין היורשים, יפסידו הצדדים את הפטורים מהמיסים  ורשויות המס יראו בהסכם זה עסקה במקרקעין תוך חיוב במס.

שלישית , יש להקפיד כי מדובר ב"חלוקה ראשונה". דהיינו לאחר שהיורשים יחלקו בינהם פעם אחת את נכסי העיזבון או חלקם , לא יוכלו להתכנס בשנית ולחתום על הסכם חלוקת עיזבון . מצד שני , ככל שרק נרשמו נכסי הנדל"ן בלשכת רשום המקרקעין בהתאם לצווי הירושה ו/ או צו קיום הצוואה , ללא פעולת חלוקה מעבר לכך, יתכן וניתן יהיה לערוך הסכם חלוקת עיזבון , אולם במקרה זה עשויים היורשים להידרש  להציג ללשכת רשום המקרקעין אשורי מיסוי על מנת לרשום את הסכם חלוקת העיזבון .

יצוין כי הסכם חלוקת עיזבון תקף עם חתימתו , ואין חובה לאשרו בבית המשפט. אולם , במקרה זה , וככל שקיימים בעיזבון נכסי נדל"ן הטעונים רשום , על כל הצדדים להסכם חלוקת העיזבון לחתום על הבקשה לרשום הסכם חלוקת עיזבון.

היתרון הגדול של הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים הוא , היכולת לעשות שימוש בכלל נכסי העיזבון ( כאמור ללא כספים מחוץ לעיזבון , שכן ככל שיוכנסו כספים מחוץ לעיזבון – הם ימוסו ) ולחלקם מחדש בצורה שונה , ללא חיוב במס שבח , מס רכישה  או היטל השבחה . העברות אלו אינן נחשבות עסקה במקרקעין שכן הם נעשות תחת כנפי העיזבון ונהנות ממעמד של פטור רגעי ממס – מהו פטור רגעי – כרגע קיים פטור ממס . למעשה זוהי דחיית מס , עד למועד בו ימכר הנכס החוצה לצד ג' , אולם נכון למועד החלוקה בין היורשים , עצם החלוקה בינהם  לא תמוסה.

מומלץ לבדוק השלכות של המיסוי שנחסך על מנת לראות האם היורשים אכן מקבלים נכסים זהים לא רק בהווה אלא גם בעתיד – דהיינו אותו מס שנדחה למועד המכירה , הינו שיויוני בין כולם .

להסכם חלוקת עיזבון בין יורשים יש יתרונות רבים אולם הוא עשוי אף להוות מלכודת ככל שאינו מבוצע כיאות . לפיכך , ככל עניני מקרקעין , מומלץ בחום להיעזר בעורכ/ת דין מקרקעין הבקיא/ה בנושא ובמיסוי הכרוך בכך .   

האמור במאמר לעיל אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו יעוץ משפטי מכל מין וסוג . המידע נועד לנוחות ולרקע כללי בלבד ואין לעשות שימוש  בתוכנו ללא קבלת אשור מפורש מראש ובכתב של עו"ד גדיש . כל הזכויות שמורות .

8/2/19  ג' אדר א'  תשע"ט